Get Adobe Flash player

מהי קנאה כפייתית או קנאה אובססיבית?

על פי מחקרים שערכנו אובססיות העוסקות במערכות יחסים (ROCD) סובבות סביב ארבעה תכנים מרכזיים: א. ספק באהבה שלי כלפי בן/בת הזוג ב. ספק באהבה של בן/בת הזוג כלפי ג. ספקות לגבי "נכונות" הקשר ד. מחשבות טורדניות ביחס למגרעות של בן/בת הזוג. קנאה אובססיבית קשורה בספקות בנוגע לאהבה או בנאמנות של הצד השני ובחשש שהוא/היא מקיימים קשר רומנטי או מיני שהם מסתירים. מחשבות טורדניות אלה בדרך כלל מפעילות התנהגויות כפייתיות שנועדו להפחית את המצוקה, לפחות רגעית. דוגמאות להתנהגויות אלו הן קריאת תכתובת אלקטרונית של הצד השני, הרחת בגדיו, העלאת שמות של בני/בנות המין השני כדי לראות את התגובה ועוד.


קנאה אובססיבית יכולה לפגוע מאד במערכת היחסים. העיסוק המוגבר של אחד מהצדדים בשאלות של אמון ונאמנות עלול לייצר מתח גדול בין בני הזוג. ככל שקיים מתח בין בני הזוג הספק המטריד הופך גדול ומטריד עוד יותר וכך בעיות קטנות ונקודתיות יכולות להתעצם ולחבל בקשר. לפעמים המתח ביחסים, בדיקות והאשמות יכולות לעודד את הצד השני להתקרב לאנשים אחרים ואף לבגוד. מקרים כאלה, עלולים להיחוות אצל האדם האובססיבי כראיה לכך שיש טעם וצדק בהתנהגות הכפייתית שלו.
איזה התנהגויות כפייתיות מאפיינות קנאה אובססיבית?
התנהגויות כפייתיות הן פעולות חוזרות שנועדו להרגיע ספק המטריד את האדם באופן חוזר. כולנו מבצעים לעיתים פעולות שנועדו להרגיע ולספק וודאות, בניגוד לפעולות "רגילות" אלו, פעולות כפייתיות לא מוסיפות באמת מידע חדש, אינן מצליחות להרגיע לזמן ממושך ופוגעות באיכות החיים של האדם. כדי לדעת אם ההתנהגות היא כפייתית או לא צריך להבין את הקונטקסט ואת השפעתה על החיים. ניקח לדוגמא גבר ששוכר חוקר פרטי כדי לוודא אם אשתו בוגדת בו – התנהגות זו יכולה להיראות קיצונית ופרנואידית, אך אם היא באה על רקע התנהגויות שהובילו לחשש ממשי ואחרי תוצאות המעקב הוא יפסיק לעסוק בנושא זה ויפנה לפעולה ממשית כמו סיום היחסים או שיקומם, הרי שהתנהגות זו אינה כפייתית. לעומת זאת, התנהגות פחות קיצונית -  למשל טלפונים תמימים לכאורה באמצע היום שמטרתם האמיתית היא לנסות להבין מה הצד השני עושה ועם מי הוא נמצא – יכולה להיות כפייתית אם אין לה סיבה ממשית, והיא חוזרת על עצמה שוב ושוב מבלי לספק תחושת יציבות מתמשכת.

דוגמאות להתנהגויות כפייתיות בקנאה אובססיבית:
שאלות אישור. שאלות שנועדו לספק וודאות והקלה במצוקה שנובעת מהמחשבה שהצד השני בוגד. שאלת אישור היא התנהגות כפייתית מתעתעת. הסיבה לכך היא שרק האדם השואל אותה יודע אם היא כפייתית או לא, זאת כיוון שניתן לזהות אותה פחות לפי תוכנה ויותר לפי העיתוי שבו היא מופיעה. כאשר השאלה נובעת ממחשבה טורדנית ומטרתה להביא להקלה – זו שאלת אישור. כשאותה שאלה מופיעה ממוטיבציה שאיננה קשורה בהקלה במצוקה, היא יכולה להיחשב כהתנהגות סבירה שאיננה כפייתית. שאלת אישור יכולה להיות מפורשת, (למשל "כמה את אוהבת אותי?") או שאלה מרומזת ("תגיד, רותי, הקולגה שלך השתתפה בכל הישיבות שהיית בהן היום?"). שאלת אישור מייצרת הקלה רגעית במצוקה אך כמו כל התנהגות כפייתית אחרת, ככל שמשתמשים בה על מנת להקל על מצוקה טורדנית היא מחזקת את הצורך הכפייתי וגם מחזקת תלות בבן/בת הזוג.
בדיקות כפייתיות. טקסי בדיקה דומים במהותם לשאלת אישור אלא שהם אינם בהכרח באים לידי ביטוי בשאלה. מטרתם גם כן להקל על הספק. לדוגמא, ישנן אפליקציות כגון wattsapp המאפשרות לבדוק מתי אנשים אחרים מחוברים. בדיקה חוזרת ונשנית שבן הזוג איננו מחובר כרגע יכולה להרגיע מחשבה שהוא אינו יוצר קשר כבר זמן מה מכיוון שהוא עסוק ולא בגלל שהוא לא מעוניין.

השוואות כפייתיות. עריכת השוואות כפייתית היא מצב בו יש צורך חוזר ונשנה להשוות בין תכונה של בן/בת הזוג לבין תכונה דומה אצל אנשים אחרים על מנת להפיס ספק טורדני. בהקשר של קנאה אובססיבית, יחס חם של בן/בת הזוג כלפי אנשים אחרים יכול לעורר עיסוק כפייתי בניואנסים של הסיטואציה וכיצד הם דומים או שונים לניואנסים במפגשים אחרים. כמו כל התנהגות כפייתית, המטרה תהיה לערוך השוואה כדי להפריך את הספק אך לעיתים קרובות העיסוק בניואנסים רק מגביר אותו.

קנאה פתולוגית לעומת קנאה אובססיבית
קנאה פתולוגית שונה מקנאה אובססיבית ועלולה להיות תופעה הרסנית ומסוכנת. קנאה פתולוגית היא מצב בו אדם מאמין שבן/בת הזוג בוגדים בו כשאין לכך אחיזה במציאות. קנאה אובססיבית מאופיינת בספק, בידיעה של האדם שהוא מתנהג בצורה חריגה ורצון לשנות התנהגות זו, ואילו בקנאה פתולוגית מודעות זו אינה קיימת והאדם רואה את מעשיו כהגיוניים. הבדלים אלו הם הבדלים חשובים מאוד, כיוון שאדם עם קנאה אובססיבית רואה את המציאות נכונה ואילו אצל אדם עם קנאה פתולוגית ביקורת המציאות ויכולת השיפוט פגועים ורגשותיו סוערים מאוד. שילוב זה הוא שילוב מסוכן שעלול להוביל לחציית גבולות עד לכדי פגיעה פיזית או אף סכנת חיים לאנשים שמהווים את מושא הקנאה (הן הצד ה"בוגד" והן השותפ/ה ל"בגידה") ולפגיעה עצמית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>


<<< הקלד את המספרים המוצגים למעלה